היא סיפרה לי שהגיע אליה מטופל בשם בן, שסובל מעייפות וחולשה ובנוסף מכאבים המקומות שונים בגוף.
לפי מה שהיא אמרה לי היא שלחה אותו לבדיקות דם עקב חשש מאנמיה. הדר סיפרה לי שיש לו אח הסובל מבעיית דם לכן רצתה לבדוק זאת.
לפי הסימטומים אכן מדובר באנמיה. אחרי שבדקתי את סוג מחלת הדם של אחיו גיליתי שגם הוא סובל מאנמיה.
הסימפטומים אינם ספציפיים והם מבטאים את הירידה באספקת הדם והחמצן לרקמות ולאיברים השונים בגוף. בדרך כלל האדם שסובל מאנמיה יתלונן על:חיוורון, חולשה,עייפות, נשירת שיער וסחרחורות. כאב ראש, עצבנות, קושי בריכוז, חוסר תיאבון ובחילה..
עיקר האבחון של אנמיה, וההבדלה בין סוגי האנמיה השונים נעשים באצעות בדיקות דם. בדיקות הדם ששימושיות לאבחון האנמיה הן בדיקת רמת ההמוגלובין בדם (HGB) שתהיה נמוכה ברוב סוגי האנמיה, בדיקת חלקן היחסי של הכדוריות האדומות בנפח הדם - המטוקריט, בדיקת גודלן הממוצע של כדוריות הדם האדומות (MCV) שיכול להיות נמוך או גבוה בהתאם לסוג האנמיה, בדיקת מספר כדוריות הדם האדומות בנפח הדם (RBC) מספר תאי הדם מסוג רטיקולוציטים בדם (RET) ועוד. נוסף על כך להערכת אנמיה של חוסר ברזל יש צורך לדגום בדם ריכוז של חומרים שונים כגון: רמת ברזל, רמת חלבון הפריטין ורמת חלבון הטרנספרין. בדיקות נוספות שניתן לבצע על-מנת להעריך אנמיה הן בדיקה מיקרוסקופית של משטח דם ובמקרים חמורים או במקרים בהם קשה לבצע אבחנה ייבדק גם משטח של חומר שישאב ממח העצם.
